#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנה. המוכר עדר לחבירו כיון שמסר לו משכוכית קנה. איך מדובר ומאי משכוכית? 	שמכר לו את העדר במשיכה וצריך לומר לו לך משוך וקני, וכיון שמסר לו משכוכית כאילו אמר לו לך משוך וקני. בבבל פירשו קרקשתא והוא זוג שמקרקש בה לפני העדר והולך כולו אחריו, ר' יעקב אמר עז חריף שהולך בראש העדר והעדר הולך אחריו.	"ב""ק נב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנו. האם נעילת הדלת בנכסי הגר הוה חזקה ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה כיון) שלדעת רשב""ם אינה חזקה שאינו אלא כמבריח ארי מנכסי חבירו, ולר""י נראה שקנה דדוקא נתן צרור דסכר מיניה מיא הוא דאמרינן בחזקת הבתים דהוי כמבריח ארי אבל נעל דלת בפני כל אדם ואין מניח אדם להכנס מוכחא מילתא שהבית שלו וקני בנעילה לחודא."	"ב""ק תוס' נב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנז. כסהו הראשון ובא השני ומצאו מגולה ולא כסהו השני חייב. עד מתי הראשון פטור והחיוב מוטל רק על השני? 	"רב אמר בכדי שידע, שמואל אמר בכדי שיודיעוהו ורבי יוחנן אמר בכדי שיודיעוהו וישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו. ופרש""י שלרב עד שיבוא הראשון ויראהו מגולה. לשמואל בכדי שיודיעוהו ואע""פ שלא בא וראהו ל""א אפילו בא וראהו עד שיודיעוהו ויתרו בו <sup>צו</sup>, ולשון ראשון כשר. והתוס' (ד""ה בכדי) פירשו שלרב סגי שהקול יצא שהבור מגולה שמסתמא שמע ושמואל אמר שבשמיעה בעלמא לא מתחייב דאין סומך אשמיעה עד שיודיעוהו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צו.  כן פירש הרשב""א  (ד""ה רב)  בשם רש""י. ועי' בהגו""צ.</span>"	"ב""ק נב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנח. כשרצתה הגמ' לפשוט ספיקא מרישא דברייתא ע""כ הבינה שהסיפא נכתבה אגב הרישא וא""כ כיצד מנסה אח""כ הגמ' לפשוט<br>ספיקא מסיפא? "	"תירצו התוס' (ד""ה תא שמע) שכשרצתה הגמ' לפשוט מהרישא ולא היה טעם אחר בביאור דברי הסיפא הוצרכה לומר איידי, אבל כעת שיכולים למצוא חידוש בסיפא ודאי שעדיף לומר כן מאשר לומר איידי <sup>צז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צז.  והרשב""א  (ד""ה אלמא)  תירץ דמאן דמייתי לפטורא מרישא דעתיה נוטה לפטור מסברא דנפשיה, ולפיכך דייק מרישא וקא סבר שסיפא לאו דוקא אלא משום רישא נקטה. ואידך סבירא ליה איפכא, ולפיכך דייק מסיפא ורישא משום סיפא נקטה.</span>"	"ב""ק תוס' נב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנט. כסהו כסוי שיכול לעמוד לפני שוורים ואין יכול לעמוד בפני גמלים ואתו גמלים וארעוה ואתו שוורים ונפלי ביה מה הדין ומה הדין אם נפלו שם גמלים? 	"אם נפלו שוורים: אם שכיחי גמלים פושע הוא וחייב. אם לא שכיחי גמלים אנוס הוא ופטור. אם באים גמלים לפרקים ללשון ראשון לא נפשט ולאיכא דאמרי חייב.אם נפלו גמלים כתב רש""י שחייב דהא לגבי גמלים פושע הוא ופירשו התוס' (ד""ה ואתו) שאפילו לא שכיחי גמלים כלל יש לחוש שמא יבואו גמלים ויפלו."	"ב""ק נב. - נב: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רס. כסהו כסוי שיכול לעמוד בפני שוורים ואינו יכול לעמוד בפני גמלים ושכיחי גמלים והתליע מתוכו 1) מה צידי הספק 2) מהיכן נפשט<br>ומה נפשט 3) מדוע אין לחייב מצד תחילתו בפשיעה וסופו באונס?<br>	"1) מי אמרינן מיגו דהוי פושע אצל גמלים הוי פושע נמי לענין התלעה או דלמא לא אמרינן מיגו. כתבו התוס' (ד""ה ושכיחי) שלריב""א הספק הוא האם מיגו שפשע בשוורים ע""י ריעוע הגמלים יתחייב על היזק השור שהיה ע""י התלעה. ולר""י הספק הוא האם מיגו שפשע בגמלים יתחייב על היזק השור שהיה ע""י התלעה.<br>2) מברייתא נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן סומא ומהלך בלילה חייב פקח ומהלך ביום פטור ולא אמרינן מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח ושמע מיניה דלא אמרינן מיגו.<br>3) כתבו התוס' (שם) שהריב""א תירץ דלא אמרינן תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב אלא היכא שמחמת הפשיעה בא האונס אבל הכא אפילו היה מכוסה כראוי לשוורים ולגמלים היה מתליע. ולר""י כסהו שלא כראוי לגמלים איירי בכה""ג שמיד שהגמלים עוברים נפחת תחתיהן הכיסוי ומתגלה הבור והשתא ליכא פשיעה בשוורים כלל והוה תחילתו וסופו באונס."	"ב""ק נב: ותוס'"		
